וַתִּקַּ֣ח הָאִשָּׁ֗ה וַתִּפְרֹ֤שׂ הַמָּסָךְ֙ עַל פְּנֵ֣י הַבְּאֵ֔ר וַתִּשְׁטַ֥ח עָלָ֖יו הָֽרִפ֑וֹת וְלֹ֥א נוֹדַ֖ע דָּבָֽר

וַיְהִ֣י;אַחֲרֵ֣י לֶכְתָּ֗ם וַֽיַּעֲלוּ֙ מֵֽהַבְּאֵ֔ר וַיֵּ֣לְכ֔וּ וַיַּגִּ֖דוּ לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וַיֹּאמְר֣וּ אֶל;דָּוִ֗ד ק֣וּמוּ וְעִבְר֤וּ מְהֵרָה֙ הַמַּ֔יִם כִּי כָ֛כָה יָעַ֥ץ עֲלֵיכֶ֖ם אֲחִיתֹֽפֶל

וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים תּוֹרִדֵ֬ם לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם וַ֝אֲנִ֗י אֶבְטַח בָּֽךְ

אַל תִּשְׁטְפֵ֤נִי שִׁבֹּ֣לֶת מַ֭יִם וְאַל תִּבְלָעֵ֣נִי מְצוּלָ֑ה וְאַל תֶּאְטַר בְּאֵ֣ר עָלַ֖י פִּֽיהָ

שְׁתֵה מַ֥יִם מִבּוֹרֶ֑ךָ וְ֝נֹזְלִ֗ים מִתּ֥וֹךְ בְּאֵרֶֽךָ

כִּֽי זוֹנָ֑ה שׁוּחָ֣ה עֲמֻקָּ֣ה נָכְרִיָּֽה וּבְאֵ֥ר צָ֝רָ֗ה

מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן לְבָנֽוֹן

כְּהָקִ֥יר בַּ֙יִר֙ מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל;פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה