וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְשׁ֔וֹן וַיִּלְכֹּ֖ד שְׁלֹשׁ מֵא֣וֹת שׁוּעָלִ֑ים וַיִּקַּ֣ח לַפִּדִ֗ים וַיֶּ֤פֶן זָנָב֙ אֶל זָנָ֔ב וַיָּ֨שֶׂם לַפִּ֥יד;אֶחָ֛ד בֵּין שְׁנֵ֥י;הַזְּנָב֖וֹת בַּתָּֽוֶךְ

וְטוֹבִיָּ֥ה הָעַמֹּנִ֖י אֶצְל֑וֹ וַיֹּ֗אמֶר גַּ֚ם אֲשֶׁר הֵ֣ם;בּוֹנִ֔ים אִם יַעֲלֶ֣ה שׁוּעָ֔ל וּפָרַ֖ץ אַבְנֵיהֶֽם חוֹמַ֥ת

יַגִּירֻ֥הוּ עַל יְדֵי חָ֑רֶב יִהְיֽוּ מְנָ֖ת שֻׁעָלִ֣ים

אֶֽחֱזוּ לָ֙נוּ֙ שֽׁוּעָלִ֔ים שֽׁוּעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר

אֶֽחֱזוּ לָ֙נוּ֙ שֽׁוּעָלִ֔ים שֽׁוּעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר

עַ֤ל הַר צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ בֽוֹ

נְבִיאֶ֥יךָ יִשְׂרָאֵ֖ל הָיֽוּ כְּשֻׁעָלִ֖ים בָּחֳרָב֑וֹת