וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ לְמָ֣א תַֽעַבְד֗וּן עִם שָׂבֵ֤י יְהוּדָיֵא֙ אִלֵּ֔ךְ לְמִבְנֵ֖א בֵּית אֱלָהָ֣א דֵ֑ךְ וּמִנִּכְסֵ֣י מַלְכָּ֗א דִּ֚י מִדַּת֙ עֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה תֶּהֱוֵ֧א;מִֽתְיַהֲבָ֛א נִפְקְתָ֛א אָסְפַּ֗רְנָא אִלֵּ֖ךְ לְגֻבְרַיָּ֥א דִּי;לָ֥א לְבַטָּלָֽא

וְכָל דִּי לָא֩ לֶהֱוֵ֨א;עָבֵ֜ד דָּתָ֣א אֱלָהָ֗ךְ וְדָתָא֙ מַלְכָּ֔א דִּינָ֕ה לֶהֱוֵ֥א;מִתְעֲבֵ֖ד;מִנֵּ֑הּ אָסְפַּ֕רְנָא הֵ֤ן לְמוֹת֙ הֵ֣ן לִשְׁרֹשִׁ֔י הֵן לַעֲנָ֥שׁ נִכְסִ֖ין וְלֶאֱסוּרִֽין